כמה פעמים יצא לכם לבקר במקום כלשהו – פארק או שכונה מסויימת, קניון, בניין מגורים או משרדים– ולחוש מדוכאים וחרדים, או דווקא שמחים ונרגשים? התהלכתם פעם ברחובות השקטים של שכונת סן ז'רמן בפריז? בכנסיה בוותיקן שברומא? במצפה רמון? באזור התעשייה של ראשון לציון באמצע הלילה? הרגשתם אושר? השראה? או אולי חרדה ופחד?
ובכן, אתם לא לבד.
אחד הראשונים להכיר בהשפעה הרגשית של המרחב היה הרופא האמריקאי ג'ונס סאלק (ואם השם מוכר לכם זה לא במקרה, הוא גם זה שמצא תרופה לפוליו). בשנות החמישים של המאה הקודמת בילה סאלק תקופה מסוימת באיטליה, ושם לב שעם כל ביקור בבזיליקת פרנציסקוס הקדוש מאסיזי, כנסייה מהמאה ה-13, הוא נעשה יצירתי יותר.
עם חזרתו לארצות הברית ב-1962 הקים בעיר לה ג'ולה שבקליפורניה את "מכון סאלק", למחקר בתחומי הביולוגיה המולקולרית, הגנטיקה, מדעי המוח והביולוגיה של הצמחים.
נוירו-אדריכלות הוא תחום חדש המבקש לעורר את השאלה כיצד בניינים היו נראים אילו אדריכלים עיצבו בניינים לפי הרגשות, הבריאות והאושר של המשתמשים ולא רק על פרמטרים טכניים כמו חקיקה, ארגונומיה ונוחות סביבתית. בתי חולים שעוזרים לחולים להחלים, בתי ספר שמעודדים יצירתיות, סביבות עבודה שמסייעות לריכוז וכו'.
התפתחויות במדעי המוח מאפשרות לכמת את המדדים האלה ביתר קלות ולהבין כיצד צורות, צבעים וגדלים משפיעים על התפיסה האנושית. כיום אפשר להשתמש במכונות MRI ומשקפי מציאות מדומה כדי להבין את ההתנהגות של גלי מוח בחללים שונים באמצעות ביו-פידבק.
אין דרך אחת ליישם נוירו-אדריכלות, אבל יש כמה פרטים שכדאי לשים אליהם לב: צבע, אור טבעי ומלאכותי, עיצוב נוף, קנה מידה, חומרים וכו'. כשאנחנו בוחנים יעד להשקעה, מעבר לשאלות הטכניות/כלכליות של ההשקעה, חשוב לשים לב לתחושות שלכם – מהנכס, השכונה, התאורה, האקוסטיקה, הצמחייה מסביב וכמובן הצבעוניות הבולטת באזור.
אם הנכס לא גורם לכם התרגשות, אולי כדאי לוותר.
