מדוע ההולנדים עושים יותר ספורט, מקפידים על תזונה בריאה וחוסכים יותר כסף? כיצד השפה מעצבת את המציאות שלנו וכיצד מבנה השפה משפיע על איכות חיינו.
נתחיל מהסוף: מחקרים מראים כי דוברי הולנדית חוסכים כ- 30% יותר מהממוצע באיחוד האירופי, מגיעים לפנסיה יותר מוכנים כלכלית, עושים הרבה יותר ספורט ומקפידים על תזונה בריאה. אז מה יש בה בשפה ההולנדית שגורמת להולנדים (וגם לבלגים) להגיע לפנסיה בריאים יותר, חטובים יותר ועשירים יותר?
האם השפה משפיעה על תפיסת המציאות שלנו?
בכל המחקרים שנערכו על ידי בלשנים, סוציולוגים, אנתרופולוגים ופסיכולוגים התשובה היא חד משמעית כן. לשפה שלנו יש יכולות לשנות את המציאות עבורנו. תחשבו רגע על הירח או השמש. עכשיו תחשבו על דרך לתאר את השמש. בטח תגידו שהיא עגולה וחמה ומאירה את השמים. על הירח בוודאי תגידו שהוא זוהר וגבוה ורחוק. חשבתם פעם למה זה כך?
שמש בשפה העברית היא נקבית וירח בשפה העברית הוא זכרי. האם יש לכך השפעה על הדרך שבה אנחנו חווים את השמש? האם ההגדרה הנקבית או הזכרית משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על גרמי השמיים או כל אובייקט אחר?
מסתבר שכן. אם למשל תבקשו מגרמני וספרדי לתאר את אותו גשר – תקבלו שני תיאורים שונים. אחת הסיבות לכך היא שבשפה הגרמנית גשר היא מילה נקבית ולעומת זאת בשפה הספרדית גשר היא מילה זכרית. כתוצאה מכך, אופי התיאור של הגשר ישתנה: גרמני יתאר את הגשר כיפה ואלגנטי – מילים שבאופן סטריאוטיפי נחשבות ליותר נשיות, בעוד שספרדי יתאר את הגשר כארוך או חזק – מילים שנחשבות ליותר גבריות. מכאן שהשיוך המגדרי של המילה משפיע על האופן בו אנחנו תופסים את האובייקט במציאות.
ישנן דרכים נוספות שבהן השפה משפיעה על תפיסת המציאות. כך למשל יש שפות בהן סקאלות הצבעים רחבות מאוד ויש שפות בהן יש מילים מעטות לצבעים. ברוסית למשל יש מנעד שלם של "כחולים", עם מילה מיוחדת לכחול כהה ומילה מיוחדת לכחול בהיר. לכן לרוסים יש יכולת אבחנה מהירה יותר ופעילות מוחית שונה כאשר הם מאבחנים צבעים.
שפות שונות זו מזו גם באופן שהן מתארות אירועים, לדוגמא אירוע של שבירת אגרטל: באנגלית נאמר "הוא שבר את האגרטל" בעוד שבספרדית נתרכז באירוע עצמו ונאמר "האגרטל נשבר", ללא ציון האדם המעורב באירוע. כלומר, דוברי אנגלית יזכרו מהאירוע גם את האדם המעורב בעוד שדוברי ספרדית לא יזכרו, היות שהם לא נדרשו לכך על מנת לתאר את האירוע. במילים אחרות, השפה מוליכה את ההיגיון שלנו, ומעצבת את האופן שבו אנחנו קולטים דברים.
האם הבדלים שפתיים אלו משנים באופן מהותי את המציאות היומיומית שלנו? כנראה שלא. אך כפי שנראה בשורות הבאות, ישנם מאפיינים שפתיים שיכולים לשנות את ההתנהגות ואת איכות החיים שלנו בצורה מרחיקת לכת.
מדוע השפה גורמת להולנדים לחסוך יותר ולשמור על כושר?
במחקר מרתק שנעשה בארה"ב, ניסו החוקרים לפצח איזה מרכיבים שפתיים מעצבים את דפוסי החשיבה וגורמים לנו להתנהג אחרת. במסגרת המחקר גילו החוקרים כי ישנן שפות מוטות עתיד ושפות שאינן מוטות עתיד. שפה מוטת עתיד היא שפה בה יש הבדל בין הווה ועתיד, ואילו שפה שאינה מוטת עתיד היא שפה שלא עושה את האבחנה הזו.
לדוגמא, בשפה שאינה מוטת עתיד משפט כמו "אני שומר על כושר" זהה למשפט "אשמור על כושר". למה זה כל כך חשוב? כי כאשר התודעה מתייחסת להווה ולעתיד באותה צורה, יש לכך השפעה על אופן החשיבה וההתנהגות שלנו. הדיון הפנימי שאנחנו מנהלים עם עצמנו באשר לרווח או ההפסד של לקום לאימון הופך פתאום לקונקרטי.
בשפות מוטות עתיד (כמו עברית), גם כאשר הרווח העתידי מההליכה לאימון משמעותי וברור, כל עוד הוא נראה רחוק ומעומעם נתקשה להקים את עצמנו מהכורסא הנוחה והחמימה. כאשר השפה לא עושה אבחנה בין הווה לעתיד, הרווח העתידי מאימון הכושר (או מכל פעולה אחרת) נראה הרבה יותר מוחשי. במקרה כזה קל יותר לדחות את סיפוקי ההווה לטובת רווחי העתיד.
כך תתקנו את ה"באג", כדי לחסוך ולחיות טוב יותר
בהנחה שהשפה העברית לא הולכת להשתנות בקרוב, עצם המודעות ל"באג" התודעתי יכולה לשנות את ההתנהלות שלנו. כדי לקרב את העתיד ל"כאן ועכשיו" ולהפוך אותו ליותר מוחשי, אפשר להציב מטרה וליצור תמונת ניצחון, שתמחיש איך תרגישו כאשר תשיגו את המטרה. בהקשר הזה אפשר להשתמש בדמיון מודרך, כלומר לדמיין את התמונה המנטאלית אחרי שתשיגו את המטרה: איך תיראו? מה תגידו? מה תרגישו?
מדוע זה חשוב? כיוון שבשונה משפות מוטות עתיד, המוח שלנו לא עושה את האבחנה בין הווה לעתיד. מבחינתו אין הבדל בין דמיון של דברים בעתיד, לבין המציאות בהווה! מבחינת המוח התמונות שהוא "רואה", הן מה שקיים. זו אחת הסיבות לכך שהחלומות שלנו מרגישים בזמן אמת כל-כך מציאותיים.
השימוש בכלים אלו יכול לסייע לצמצום הפערים בין ההווה לעתיד כדי לדחות סיפוקים, ולהשיג מטרות חשובות בכל תחומי החיים.
שאלה מעניינת נוספת שקשורה לשפות היא האם עדיף לנו לקבל החלטות בשפת אמנו או עדיף לנו לקבל החלטות דווקא בשפה זרה. בקרוב מאמר נוסף.
